עקרות בית נואשות

כתבה חשובה בהשתתפותנו על נושא אפליית "עקרות הבית" בקבלת קצבאות הנכות (נושא שהתייחסנו אליו בעבר), התפרסמה במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות. חשוב לקרוא ולהבין.

לחצו על העמודים המוקטנים כדי לצפות בכתבה בגודל מלא.

האוצר מתכנן קנסות על רמאים, ומודה שאין יותר מדי כאלה, בעצם

הבוקר פרסם גלובס ידיעה שכותרתה "האוצר מוריד הכפפות כדי לממן הקיצוצים: מתכנן להטיל קנסות ענקיים על מי שמרמה את הביטוח הלאומי". מרכז הידיעה עוסק בתוכנית של האוצר להרתיע את מי שמקבל כספים שלא כדין מביטוח לאומי, אבל בתוכה מתחבא נתון מעניין, שכבר התייחסנו אליו בפוסט קודם שלנו.

כותב גלובס: "על פי הערכות של האוצר, כ-5% מהסכום מיועד לתשלום לאזרחים אשר אינם זכאים ופשוט מרמים את המוסד – כ-2.7 מיליארד שקל". אנחנו במרכז למימוש זכויות רפואיות לא מזלזלים בסכום העתק של 2.7 מיליארד שקלים, וחושבים שאכן יש לטפל באנשים המקבלים כספים שאינם מגיעים להם, אבל הנה מודה האוצר – רק חמישה אחוז מכספי המוסד לביטוח לאומי הולכים לחשודים במרמה. כלומר, רק אחד מתוך עשרים!

אמרנו בעבר, ונמשיך לומר – רוב רובם של דורשי הקצבאות והפיצויים הם אזרחים ישרים שנזקקים באמת ובתמים לעזרתה הכספית של המדינה. חשוב לזכור זאת, כי הרוח העיקרית הנושבת מידיעות כמו זו שפורסמה היום בגלובס היא שהבעיה המרכזית של הביטוח הלאומי היא בעיית הרמאים. ולא היא – הבעיה המרכזית של הביטוח הלאומי היא המחשבה שכולם רמאים, והקשיים המיותרים שמערימה המערכת על אותם 95% פונים ישרים, ועוד לא מעט פונים ישרים שתביעתם נדחית שלא בצדק, רק מעצם החשד כאילו היו רמאים. הפונים הישרים האלו, שיכולים להיות אני ואתה, מקבלים מביטוח לאומי יחס כאילו הם הרמאים והגנבים, ללא כל עוול בכפם וזאת אחרי ששילמו עשרות שנים את כל חובותיהם למדינה.

ויטלי לא נכנע

הסיפוק בעבודה שלנו גדול במיוחד כשאנחנו מצליחים לעזור למי שמצבו הרפואי ויחס הרשויות הביאו אותו לשפל, ונראה לו שאין מוצא מן הדרך שלו. המקרה של ויטלי (השם המלא שמור אצלנו) הוא דוגמא מצוינת למקרה שכזה:

אני בעל תואר ברפואה. בשנת 1991 עליתי מברה"מ ומאז עבדתי כמאבטח ומחסנאי במסגרות שונות. בשנת 2000 חליתי במחלת מפרקים מסוג Rheumatoid arthritis אשר הולכת ומחמירה.

אני סובל מכאבים מפושטים בכל הגוף, בכל בוקר אני סובל מנוקשות במפרקים ורק לקראת שעות הצהריים אני מתחיל לתפקד. הגעתי למצב שהיום אני מאוד מתקשה לאחוז בחפצים קטנים, להתלבש לבד (בעיקר לכפתר ולרכוס) ואפילו לאכול לבד (כיום אני מסוגל לאכול עם כף בלבד). אינני מסוגל ללכת (במישור!) מעבר לכ- 300 מ'.

בשנת 2000 פניתי לראשונה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקצבת נכות כללית. אושרה לי קצבה זמנית בלבד. בשנת 2003 פניתי שוב, אולם נדחיתי בטענה כי לא איבדתי מכושרי לעבוד. פניתי פעמיים נוספות כשהאחרונה שמביניהן הייתה בשנת 2007. ההחלטה הסופית של ביטוח לאומי הייתה שאקבל כ-1200 ₪ לחודש. הייתי מזועזע. אחרי כל הטרטורים שעברתי – איך אפשר בכלל לחיות מסכום כזה??? בינתיים גם אשתי הפסיקה לעבוד ולא ידעתי מה לעשות.

פניתי למרכז למימוש זכויות רפואיות בינואר 2008, מיואש, מתוסכל ועם מעט מאוד אמונה שאי פעם אקבל קיצבה. שאוכל להתקיים ממנה. רופאי החברה התרשמו שאני נמצא באובדן כושר עבודה מלא, הם הכינו חוות דעת רפואית עם הערכה תפקודית וציידו אותי במסמכים הרלוונטיים לוועדה הרפואית.

בחודש יוני 2008 התקבלה החלטת מהמוסד לביטוח לאומי, נקבעה נכות רפואית בשיעור 92% ודרגת אי כושר בשיעור 75% לצמיתות – כלומר קצבת נכות בסך 3,500 ₪ מדי חודש. בנוסף לזה הצלחתי לקבל גם מחברת הביטוח קיצבת אובדן כושר עבודה בסך 2900 ₪ בחודש, ועכשיו אני רגוע שאני ואשתי נוכל להתקיים בכבוד.

תאונות עבודה – לא מה שחשבתם

כולנו רגילים לחשוב שהמילים "תאונת עבודה" מתייחס רק לנפילות ומקרים דומים. אבל תחת הביטוי הזה מסתתרים עוד מצבים רבים המזכים אדם בפיצוי. צפו בראיון עם לבנת פורן כדי ללמוד עוד.

בדוק את זכויותיך – האם אתה זכאי לפיצוי או לקצבה כנפגע עבודה? לחצו כאן.

לא עם של גנבים אנחנו

לא אחת כאשר אני מסבירה על המרכז למימוש זכויות רפואיות, מסתכל עלי השומע במבט אלכסוני, מרים גבה,  מהנהן בראשו בהבנה ושואל את שאלת מליון הדולר: "תגידי, נכון שיש המון רמאים שבאים לגנוב את המדינה??!!"

השואלים כלל אינם מחכים לתשובתי – הרי התשובה ידועה וברורה ומופיעה לא אחת בכל כלי התקשורת, בעיתונים, באינטרנט ובמהדורות החדשות. משם היא מתגלגלת לשיחות הסלון שלנו והדרך משם לאמונות הפנימיות הבסיסיות של כל אחד מאיתנו קצרה למדי.

אך תשובתי שונה לחלוטין.

במרכז למימוש זכויות רפואיות אנחנו מטפלים באלפי אנשים ישרים, שכל חייהם שילמו את חובותיהם לביטוח לאומי, למס הכנסה ולחברות הביטוח עד השקל האחרון וגם רכשו במיטב כספם פוליסות ביטוח משלימות לימים שחורים מאד. כל פשעם הוא שהם חלו והיום הם עברו מהצד המשלם לצד הזכאי. אותה זכאות בדיוק, שעבורה שילמו כל השנים.

אדם שאיתרא מזלו והוא נזקק לתמיכה כספית זו אחרת מהמדינה, איתרא מזלו פעמיים. פעם אחת הוא נפגע מעצם הידרדרות מצבו הבריאותי והנפשי, ופעם שנייה הוא נפגע מהסטיגמה הציבורית שמתייגת כל מי שפונה לממש את זכויותיו כשקרן, גנב ועושק הקופה הציבורית.

מדוע התבססה הסטיגמה הזו חזק כל-כך אצל כולנו? ראשית כל, מדובר בתוצאה של הגישה של פקידי הביטוח הלאומי ושל חברות הביטוח. כך כל אזרח הפונה לביטוח לאומי ולחברות הביטוח יעבור חקירה ולעיתים קרובות גם מעקב. לא אחת יקבל שטיפה מהרופא בוועדה הרפואית כי הוא גנב ונצלן. עוד מתבססת הסטיגמה בצורך של פקידי הביטוח הלאומי להגן על עצמם בפני ביקורת, כך שמתן תשובה שלילית לתובע היא קלה עשרות מונים ממתן תשובה חיובית ועל מנת להצדיק זאת קל להתייחס את כל תובע כחשוד במרמה. (המשך…)

תיקון "עקרות הבית": לשים קץ לאפליית נשים בחוק הביטוח הלאומי

לא יאומן! מדינת ישראל, שנת 2010, וחוק הביטוח הלאומי מפלה בין גברים ונשים הזכאים לקצבת נכות כללית.

במרכז למימוש זכויות רפואיות, אנחנו לא מסתפקים רק בסיוע לאנשים לקבל את המגיע להם באופן פרטני, אלא גם פועלים באופן ציבורי כדי לבטל עיוותים בחוק, המונעים מאזרחים לקבל את מה שהיו אמורים לקבל.

היום אנחנו רוצים לעדכן אתכם בהצעת חוק חשובה שיזמנו, על מנת לתקן עיוות רב שנים, המפלה נשים עובדות בבואן לקבל קצבת נכות.

חוק הביטוח הלאומי הנוכחי, קובע כי נשים נשואות שעבדו עשרות שנים, ואשר אינן עובדות בשלוש השנים האחרונות, יוגדרו בבואן לתבוע קצבת נכות כ"עקרות בית".

את המצב האבסורדי הזה – אנחנו במרכז פועלים על מנת לשנות.
מדוע אישה שעבדה 20, 30, ולעיתים אף קרוב ל-40 שנה תיבחן כעקרת בית בעוד שגבר שלא עבד אפילו שנה אחת תיבחן אך ורק יכולתו להשתלב בשוק העבודה?

ומדוע חשוב בכלל לתקן עיוות זה? מרגע שהוגדרה האישה כ"עקרת בית", סיכוייה לקבל קצבת נכות כללית יורדים באחוזים ניכרים, וגם אם יוחלט כי היא זכאית לקצבה במרבית המקרים היא תקבל רק קצבה חלקית וחלק מהזכאויות הנוספות הניתנות לנכים ישללו ממנה.

החוק הנוכחי משקף את התפיסה הארכאית לפיה האישה הנשואה ממלאת את תפקיד "יושבת הבית" הדואגת לניהול משק הבית, בעוד הגבר נושא בעול פרנסת המשפחה. לפי כך, גבר שאינו עובד ומבקש לקבל קצבת נכות כללית ייבחן על פי יכולתו להשתלב בשוק העבודה. לעומתו, אישה המוגדרת כ-"עקרת הבית" תיבחן לצורך קבלת הקצבה ביכולתה להצליח במטלות משק הבית: ניקיון הבית, שטיפת כלים, תליית כביסה, ואפילו קילוף מלפפונים.

לתפיסתנו, הגדרות החוק הנוכחי אינן תואמות ערכי חברה שוויונית, המבקשת לשים קץ לאפלייתן של נשים. על כן יזמנו את הצעת החוק המתקנת.

בהצעת החוק שיזמנו, אנחנו מציעים על פי הצעת החוק המוגשת בימים אלו, הגדרת "עקרת הבית" תהיה זהה להגדרת הזכאות לקבלת קצבת זקנה, דבר שיבטיח כי נשים שרוב שנותיהן עבדו והיו שותפות מלאות בכלכלת המשפחה, יזכו לקבל קצבת נכות תוך בחינת סך שנות עבודתן, ולא רק השנים האחרונות שבהן לא עבדו.

כלומר- הצעת החוק מבחינה בין אישה ששילמה במשך תקופה ארוכה תשלומים חודשיים לביטוח הלאומי מהיותה מבוטחת, לבין אישה נשואה שלא עשתה כן ונחשבת לפיכך, לעקרת בית הפטורה מדמי ביטוח, על כל המשתמע מכך.

אנחנו במרכז למימוש זכויות רפואיות נפעל על מנת שהצעת החוק החשובה הזו תעבור, ויופסק המצב המפלה הזה, בו נשים שעבדו כל חייהן מוצאות את עצמן מוגדרות כ"עקרות בית", נבחנות במבחנים משפילים, ואינן מקבלות את המגיע להן.

נמשיך לעדכן אתכם כאן בבלוג על התפתחויות בתהליך החקיקה.

למה בלוג?

כאשר הקמתי את המרכז למימוש זכויות רפואיות ידעתי שבעזרת המרכז אוכל לעזור להרבה מאד אנשים לממש את זכויותיהם. היה לי ברור כי העזרה הזו נחוצה וכי בעבודה נכונה נצליח לשנות משהו באופן בו מתנהלים הדברים.

אבל – לרגע, אפילו לרגע קטן אחד לא חשבתי ולא העזתי לחלום שנצליח לעשות את מה שאנחנו עושים כיום.

לא חלמתי כי שנצליח לעזור לאלפי אנשים.

לא חלמתי שאנשים יבואו אלי בסוף התהליך ויגידו תודה עם דמעות בעיניים, לא חלמתי על ההתרגשות הגדולה  שהם חשו בכל התקופה בה היו לקוחותינו.

לא חלמתי שאנשים יגידו לנו שזו הפעם הראשונה שמישהו מתייחס אליהם באופן כל-כך אנושי.

לא חלמתי שיבואו אלי אנשים שמסתובבים בעולם כולו ויגידו שכזה שירות הם לא קיבלו מעולם משום חברה בשום ארץ.

לא חלמתי שיעבוד במרכז צוות של עשרות עובדים, כולם אנשים שאוהבים אנשים שכל אחד מהם לחוד וכולם ביחד מהווים צוות עבודה מדהים שנלחם עבור לקוחותינו היקרים ולא מוותר עד שכל אחד יקבל בדיוק את כל אבל כל הכסף והזכויות המגיעים לו.

היום, לאחר שהחלומות שלא העזתי לחלום כבר התגשמו ומתגשמים כל יום מחדש – אני מרגישה צורך לשתף אתכם.
 
לספר לכם על אנשים אחרים – שהם אנשים בדיוק כמוכם ועל ההתמודדות שלהם עם הגופים הגדולים והבירוקרטים כמו ביטוח לאומי, מס הכנסה, חברות ביטוח, קרנות פנסיה ומשרד הביטחון. על ההצלחות שלנו עבורם. על המהפך שחל בחייהם מאז שהגיעו אלינו.

לספר לכם איך הם הרגישו  חסרי אונים ונבגדים. על הייאוש  וההשפלה שהם חשו. על חוסר התקווה. ועל כך שלאחר שהגיעו אלינו לא רק שקיבלו את הכסף המגיע להם אלא ששוב חשו שהם מקבלים את היחס המגיע להם, ועל כך שמשהו פתאום התחיל להשתנות. במהלך הטיפול בתביעה שלהם חזרה אליהם תחושת הביטחון. שוב הם מרגישים מסוגלים להתמודד מול המערכת הגדולה ולעמוד על זכויותיהם, והתחושה הזו מפעפעת לכל אזורי חייהם.

לספר לכם על אנשים שכלל לא ידעו ולא האמינו שמגיע להם כסף, ובאו אלינו "סתם כי ראו בפרסומת…" ופתאום לאחר זמן קיבלו מאות אלפי שקלים וגם למעלה ממליון שקל לחשבון הבנק שלהם.

לשתף אתכם בידע שצברנו ובשפע תובנות ומחשבות שאנחנו רוצים לחלוק עם הקהל הרחב ועם קהילת מימוש הזכויות הרפואיות – כל אותם אנשים שעברו בעזרתנו את התהליך מייאוש להצלחה.

נחלוק אתכם כאן גם סיפורי הצלחה קודמים. הסיפורים האלה חשובים גם כדי לעודד את מי שעומד עכשיו מול הרשויות וזכויותיו אינן ממומשות, גם כדי לחזק את מי שנמצא במהלך הטיפול בתיק שלו, וגם כדי להזכיר למי שכבר עבר את הדרך את החוויה המחזקת.

נספר לכם כאן גם על המאבק המתמשך שלנו להסרת המחסומים העומדים בדרכו של כל אחת ואחד מאיתנו בדרך למימוש הזכויות המגיעה לו על פי חוק. המרכז למימוש זכויות רפואיות מקדם מהלכי חקיקה ומגיש עתירות לבתי המשפט על מנת להסיר את המחסומים האלה, ואנחנו רוצים לשתף אתכם בדרך שלנו אל המטרה החשובה הזו.

המרכז למימוש זכויות רפואיות הוא גוף עם קול ייחודי ותובנות ייחודיות. הבלוג הזה קם כדי להשמיע את הקול שלנו ולחלוק אותו איתכם.

אנחנו מקווים שהבלוג שלנו יספק לכם מידע וכוח. אנחנו מזמינים אתכם להשתתף ולהגיב.

נלחמים על זכויות חולי הסוכרת

לפני מספר חודשים הגשנו, ביחד עם מטה מאבק הנכים, עתירה לבג"צ, נגד המוסד לביטוח הלאומי. העתירה עסקה בהנחיות לא חוקיות שהוציא המוסד לרופאיו, בכל הנוגע לפסיקת אחוזי נכות לחולי סוכרת.

על פי קביעת שר הרווחה, לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות,  אחוזי הנכות למחלת סוכרת עם סיבוכים יהיו 65%, ואם אחוזי הנכות בגין הסיבוכים כשלעצמם עולים על 30%, תיקבע נכות נוספת בגינם. גם פסיקת בית הדין לעבודה חיזקה את קביעת השר.
במוסד לביטוח לאומי החליטו, בניגוד לקביעת השר, להנחות את הרופאים לא לקבוע 65% נכות בגין מחלת סוכרת בה הופיעו סיבוכים.
בית המשפט קיבל את העתירה שלנו והעביר אותה לדיון בפני הרכב.
אנחנו במרכז למימוש זכויות רפואיות מטפלים כבר שנים במקרים של חולי סוכרת הדורשים את מימוש הזכויות שלהם. רופאי המוסד לביטוח לאומי נוהגים לא אחת לקבוע אחוזי נכות נמוכים באופן בלתי מוצדק. הם נוטים להפריד בין הסכרת לבין סיבוכיה ולכן הנכות המשוקללת הסופית בהכרח נמוכה מ-65%.
אתם מוזמנים לקרוא את המדריך לזכויות חולי הסוכרת שהכנו באתר המרכז.  לחצו כאן לקריאת המדריך.

אם אתם חולי סוכרת, או שאתם מכירים חולה סוכרת, חשוב לדעת וליידע על דרך הפעולה הלא מוצדקת של רופאי הביטוח הלאומי. חשוב לדעת כדי לעמוד על מימוש הזכויות שלכם באופן מלא והוגן. אנחנו במרכז למימוש זכויות רפואיות עומדים לרשותכם אם אתם מרגישים שאתם אינכם מקבלים את המגיע לכם.


TwoDiv