שיקום מקצועי

רבים אינם מודעים לכך שנוסף על הקצבאות שמשלם הביטוח הלאומי לאוכלוסיית הנכים, הוא גם מסייע להם בשיקום מקצועי. שיקום מקצועי נועד לסייע לזכאים לשיקום שנפלטו משוק העבודה או לחסרי ניסיון תעסוקתי להשתלב בשוק העבודה באמצעות הכשרה מקצועית. תהליך השיקום כולל: אבחון, הכוונה וייעוץ בבחירת מקצוע, הכשרה מקצועית, השלמת השכלה ולימודי השכלה גבוהה.

הזכאים לשיקום מקצועי:

-  מי שנפגע כושרו לעסוק בעבודתו הנוכחית או עבודה מתאימה אחרת, ונקבעה לו נכות רפואית כדלקמן: לצורך נכות כללית- 20% ומעלה, לצורך נפגעי עבודה- 10% ומעלה.

-  בני/ בנות זוג של נכים קשים שאינם ברי שיקום. במקרה זה תיבחן האפשרות להעביר את הזכאות לשיקום לבן/ בת הזוג.

- מקבלי גמלת שארים.

- נפגעי איבה.

בקביעת הזכאות לשיקום מקצועי יש להתייחס למספר גורמים: ראשית יש לבחון האם הנכה מתאים לשיקום מקצועי (על פי יכולות אישיות, השכלה קודמת ומוטיבציה להשתקם). לאחר מכן יש לבחון האם עקב הליקויים הרפואיים הנכה אינו מסוגל לעסוק בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת. במקרה כזה ייתכן והנכה זקוק להכשרה מקצועית כדי לחזור לעבודתו או להשתלב בעבודה אחרת.

השאלה המרכזית הנשאלת היא האם במידה והנכה יפסיק לעבוד במקום עבודתו הנוכחי הוא יוכל להשתלב במקום עבודה חדש. עצם העובדה שנכה עובד או איננו עובד איננה מצביעה על יכולת השתכרותו בפועל.

במהלך שיקום מקצועי זכאי הנכה להטבות נוספות: תשלום דמי שיקום, תשלומי מקדמה ותשלומים נוספים על פי הצורך כגון: ציוד לימודים, נסיעות, סיוע בדיור ועוד.

דמי השיקום גם לגבי נכות כללית וגם לגבי נפגעי עבודה יחושבו לפי זכאות לקצבה בשיעור 100%.

נכים המקבלים קצבת נכות כללית ועוברים שיקום מקצועי ימשיכו לקבל את קצבת הנכות באופן שוטף.

כדאי לדעת…

- מדי שנה כ-3,700 נכים כללים עוברים תהליך של שיקום מקצועי מטעם המוסד לביטוח לאומי. נכים אלה משתלבים בשוק העבודה וממשיכים לקבל קצבת נכות כללית.

- מדי שנה עוברים שיקום מקצועי כ-10,000 אנשים שנקבעה להם נכות, 70% מתוכם משתלבים בשוק העבודה.

-  בשנת 2011 כ-71% מהאנשים שסיימו בהצלחה תוכנית שיקום הצליחו להשתלב בשוק העבודה!!!

כיצד נבדק אובדן כושר עבודה?

בדיקת אובדן כושר עבודה נועדה להעריך האם אדם שחלה או נפצע יכול לחזור לעבודתו. לצורך הבנת הנושא יש להתייחס לשני מושגים בסיסיים:

  1. נכות רפואית: לפי התקנות של המוסד לביטוח לאומי, לכל מחלה או ליקוי גופני מוגדרים אחוזי נכות. אם אדם סובל ממספר מחלות, לכל מחלה ייקבע אחוז נכות בנפרד ובסוף ייעשה שקלול של כל אחוזי הנכות שנקבעו עבור כל המחלות.
  2. נכות תפקודית: מבטאת את הפגיעה שנגרמה עקב הנכות הרפואית. הנכות הרפואית בודקת האם נפגע כושר עבודתו של האדם עקב ליקוייו הרפואיים.

במידה ואדם לא מסוגל לחזור לעבודתו עקב בעיותיו הרפואיות הרי שהוא נמצא במצב של אובדן כושר עבודה. הערכת כושר עבודה, כמו תחומים שונים ברפואה, אינו מדע מדויק. בהליך קבלת ההחלטה בעניין אובדן כושר עבודה יש להתייחס למספר גורמים, כגון: גיל, השכלה ואופי העיסוק, עוד כדאי לבדוק האם יש כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה במסגרת חברת ביטוח או קרן פנסיה.

כאשר אדם מגיע לרופא המשפחה שלו עקב בעיה רפואית המגבילה אותו בעבודה, סביר להניח שהרופא ימליץ לו על חופשת מחלה למספר ימים או שבועות. בתום חופשת המחלה אמור האדם לחזור לעבודתו. כאשר מדובר על תקופות ארוכות יותר של חופשת מחלה (מעל שלושה חודשים) יופנה החולה לרופא תעסוקתי מטעם קופת החולים על מנת שזה יקבע לו אובדן כושר עבודה. אדם שאיננו מועסק לא יופנה למרפאה תעסוקתית.

כאשר אדם סובל ממחלה קשה כמו סרטן, אי ספיקת כליות קשה וכד', ההחלטה לגבי כושר עבודתו של החולה היא פשוטה יחסית. כאשר אדם סובל מליקויים רפואיים המגבילים באופן חלקי את עבודתו, יש לבחון את ההחלטה בעניין כושר עבודתו יותר לעומק ולבחון גורמים שונים כמו אופי העבודה (פיזית או משרדית), היקף שעות העבודה (משרה מלאה או משרה חלקית), שכרו של העובד והשכלתו. הרופא יכול להמליץ על אובדן כושר עבודה זמני (לדוג': למשך שנה בלבד), אובדן כושר עבודה חלקי (לדוג': יכול לעבוד רק 5 שעות ביום) או אובדן כושר עבודה מלא ולצמיתות.

כשבוחנים מצב של אובדן כושר עבודה, רצוי מאוד להבין מעבר לגורמים שצוינו לעיל, אם מדובר באדם שכלל לא עובד מדוע הפסיק לעבוד? (האם עקב בעיות רפואיות או עקב צמצומים במקום בו עבד), מה הוא עושה במהלך כל היום? מה התוכניות שלו לעתיד? (אולי מעוניין לחזור ולהשתלב בשוק העבודה…), האם קיימת אופציה לעשות הסבה מקצועית? ועוד.

כדאי לזכור כי מי שאיבד את כושר עבודתו עשוי להיות זכאי לגמלאות ו/או קצבאות בגין אובדן כושר עבודה.

שירותים מיוחדים:

למי ניתנת הזכאות?

  1. אדם  עד גיל פרישה הזקוק לעזרה של אדם אחר בפעולות היום- יומיות  (כגון: רחצה, לבישה, אכילה, ניידות בבית ושליטה על סוגרים).
  2. מי שזקוק להשגחה מתמדת למניעת סכנת  חיים לעצמו או לאחרים.
  3. מטופל בדיאליזה פעמיים בשבוע לפחות.
  4. מי שעבר השתלת איבר / מח עצם מתורם  זר- זכאי למשך שנה מיום ההשתלה (השתלת מח עצם עצמי- זכאי לחצי שנה מיום ההשתלה).
  5. עיוור שנקבעה לו נכות בשיעור 90%  ומתגורר לבדו או עם בן זוג עיוור / עיוור שנקבעה לו נכות בשיעור 90% וגם סובל מליקוי שמיעה בגינו נקבעה לו נכות בשיעור 50%.
  6. מי שעובר טיפולים אונקולוגיים- זכאי למשך חצי שנה מתחילת הטיפולים או עד תום הטיפולים (המאוחר מבין השניים). החל מינואר 2013 הביטוח הלאומי שינה את הנחיותיו לבדיקת זכאותם של חולים אונקולוגיים לשירותים מיוחדים. השינוי מאפשר קביעת זכאות לשירותים מיוחדים  בשיעור 50% ללא נוכחות ובהסתמך על הטיפול אותו הם מקבלים ולא על פי בחינת יכולתם התפקודית.

שיעורי הגמלה:

גמלה בשיעור 50%: למי שזקוק לעזרה רבה בעשיית רוב פעולות היום- יום או שזקוק להשגחה מתמדת- 1,075 ₪.

גמלה בשיעור 105%: למי שזקוק לעזרה רבה בעשיית כל פעולות היום- יום ברוב שעות היממה- 2,256 ₪.

גמלה בשיעור 175%: למי שתלוי לחלוטין באדם אחר בעשיית כל פעולות היום- יום בכל שעות היממה- 3,761 ₪.

צבי (שם בדוי) ,בן 60, סובל ממכלול בעיות רפואיות כגון: סכרת, אי ספיקת כליות, שומנים בדם ובעיות אורטופדיות. בשנת 2007 לקה באירוע מוחי שגרם לאובדן ראייה. מאז חלה התדרדרות במצבו הרפואי והוא מתקשה מאוד בביצוע פעולות יומיומיות: צבי זקוק לסיוע ברחצה- אשתו מכניסה אותו למקלחת ומסבנת אותו, הוא לא מסוגל להוציא לעצמו צלחת מהמיקרוגל או להכין לעצמו אפילו סנדביץ', לא מסוגל לסגור כפתורים של מכנסיים או חולצה ולא יכול לחלוץ  או לנעול נעליים וללבוש גרביים, בנוסף לכך, מאז האירוע המוחי צבי לא שולט על הסוגרים.

צבי הגיש תביעה לביטוח לאומי לקצבת שירותים מיוחדים ונדחה בטענה כי "אינו תלוי בעזרה רבה ברוב שעות היממה". הוא פנה למרכז למימוש זכויות רפואיות של לבנת פורן, ושם בסיוע וליווי של הצוות המקצועי הצליח לקבל לבסוף את קצבת השירותים המיוחדים המגיעה לו. כיום צבי מקבל קצבה חודשית בסך 2,256 ₪.


TwoDiv