תחלואה בקרב עובדי מעבדה והכרה כנפגע עבודה

בעידן המודרני פועלות מעבדות רבות בהן נבדקים בתנאים מבוקרים מחקרים, ניסויים ובדיקות מעקב אחרי זוויות רבות של חיינו. החל במעבדות כימיות בהן מתבצעות בדיקות של איכות הסביבה, מזון, קוסמטיקה ועוד וכלה במעבדות ביולוגיות ורפואיות בהן נערכות בדיקות של רקמות ונוזלי גוף כגון: דם ושתן.

סיכונים רבים טמונים בעבודתם של עובדי המעבדות הנ"ל, עבודתם כרוכה בחשיפה לחומרים כימיים רבים אשר משמשים לביצוע הבדיקות, לנגיפים ביולוגיים של מחלות מדבקות  וכן לנזקי קרינה.

עובדי מעבדות רבים אינם מודעים לסיכונים הכרוכים בעבודתם וגם אלו שאובחנו כסובלים מחלה על רקע עבודתם לרוב אינם מודעים לזכאותם לפיצוי על פי חוק הביטוח הלאומי כנפגעי עבודה.

ננסה לסקור בקצרה את סוגי הפגיעות והמחלות אשר עשויות לזכות בפיצוי כנפגעי עבודה, אך לפני כן נציין כי במקרה של נכות לרוב זכאות כנפגע עבודה תיטיב עם העובד לעומת גמלאות אחרות המשולמות מכוח חוק הביטוח הלאומי וזאת מאחר ובמקרה זה משולמות הגמלאות כנגזרת של השכר של העובד ולא על פי סכומים מינימאליים הקבועים בחוק.

1.      עלייה בסיכון לחלות בסרטן שד, מלנומה ולימפומה

מחקרים שחלקם נערכו בארץ מצביעים על קשר בין מספר סוגי סרטן לבין עבודה במעבדות של בתי חולים, קופות חולים ומעבדות מחקר ופיתוח באוניברסיטאות ובמפעלים. עפ"י המוסד לבטיחות וגהות תחלואת הסרטן בקרן עובדי מעבדות הינה בשיעור של פי 1.3 עד פי 4.5 לגבי סוגי סרטן שונים באוכלוסיות מסוימות.

לגבי סרטן השד נמצא עודף תחלואה בקרב עובדות מעבדה אשר עבדו למעלה מ-20 שנה בעיקר במעבדות של קופות החולים ובתי חולים.

לגבי לימפומה מדובר בסוג לימפומה שאינה הודג'קין אשר ידועה כעשויה להיגרם על רקע חשיפה לחומרי הדברה וחשיפה לזיהומים.

לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות, חולה סרטן אשר נמצא בטיפולים אונקולוגיים ואיננו מוכר כנפגע בעבודה עשוי לקבל קצבה בסך של כ-2,600 ₪ לעומתו אדם אשר מוכר כנפגע בעבודה עשוי לקבל קצבה חודשית בהתאם לשכר אותו הרוויח ועד מקסימום של כ-31,000 ₪ לחודש.

2.      גירויים בעור, אלרגיות ופגיעה בריאות

חומרים כימיים ואורגניים רבים ידועים כעשויים לגרום לתופעות אלרגיות כגון: גירויים בעור, אלרגיה, ודלקות בדרכי הנשימה. תופעות אלו לרוב נחשבות לתופעות "קלות" אשר חולפות כאשר החשיפה לחומר אשר גרם להופעת התופעה נפסקת. אולם במקרים אחרים עשויות תופעות אלו להפוך לקשות וקבועות. לדוגמא: פרופ' אשר עבד שנים רבות במעבדות מחקר עם עכברים וחולדות ופיתח אלרגיה לחיות אלו, סובל מאסטמה קשה על רקע עבודתו הכוללת חשיפה הממושכת לעכברים, כתוצאה מהאסטמה תפקוד ריאותיו נפגע. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה וכיום הוא מקבל גמלה חודשית בסך של 10,000 ₪, בנוסף קיבל מענק חד פעמי בסך של כ-200,000 ₪ בגין גמלאות רטרואקטיביות.

לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות מסבירה, מדובר בסיפור הצלחה העובד מקבל גמלה חודשית מביטוח לאומי לשארית חייו.

מאחר העובד ופנה אלינו רק בשנת 2011 הוא קיבל פיצוי רק משנת 2010 בעוד מחלתו אובחנה עוד בשנות ה-90. חשוב לדעת כי יש לפנות לביטוח לאומי קרוב ככל הניתן למועד גילוי המחלה מאחר וביטוח לאומי ישלם גמלה רק עבור 12 החודשים שקדמו למועד הפנייה אליו.

3.      פרקינסון על רקע תעסוקתי –

רבים אינם יודעים אך על פי מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות הוכח כי מחלת הפרקינסון יכולה להיגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים.

מי שנחשף בעבודתו לחומרים מסוג זרחנים אורגניים, חומרי הדברה, סוגי דלקים, מטיל ברומיד, סינוזין ואטרזין, חומרים זרחניים וכו' וחלה בפרקינסון יתכן ויוכל להיות מוכר כנפגע עבודה.

הדרך לקבלת ההכרה כנפגע עבודה איננה פשוטה, השלב הראשון הוא הוכחת הקשר הסיבתי בין אופי העבודה עפ"י סוגי החשיפה לחומרים השונים ובין המחלה, השלב השני הוא קביעת דרגת הנכות ע"י וועדה רפואית, הוועדה תקבע מהו שיעור הנכות ממנו ייגזר גובה הפיצוי החודשי.

אם חס וחלילה נפטר עובד עקב מחלה שהוכרה כפגיעה בעבודה יוכלו יורשיו לקבל פיצוי חודשי בגובה של כ- 60% משכרו של הנפטר.

לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות, עד היום טיפלנו בעשרות מקרים של חולי פרקינסון אשר הוכרו כנפגעי עבודה, בניהם דר' לכימיה שמקבל כ-16,000 ₪ מביטוח לאומי מידי חודש עובד תעשיה שעסק בהרצת מנועים שמקבל כ-12,000 ₪ מביטוח לאומי מידי חודש.

4.      מחלות מדבקות

בין הסכנות בעבודה במעבדות ביולוגיות ורפואיות בהן נבדקות דגימות של תרביות תאים, ונוזלי גוף (כגון: דם ושתן) היא הידבקות במחלות מדבקות, חיידקים ונגיפים עלולים לחדור לגוף דרך דרכי הנשימה, העור וריריות העיניים.

בין המחלות הנמצאות בקבוצת המחלות המדבקות, מחלות אקוטיות אשר חולפות בדר"כ לאחר זמן קצר יחסית, כגון: זיהומים בדרכי הנשימה, מחלות של מערכת העיכול ומחלות כרוניות מהן יסבול העובד לשארית חייו כגון: איידס, צהבת ועוד.

על פי מחקרים שונים, דקירות מחטים נמצאות במקום הראשון בין הגורמים לתאונות במעבדה ומהוות כ- 25% ממקרי התאונות בקרב עובדי בריאות בבתי חולים אשר הייתה להם חשיפה לנוזלי גוף.

לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות, במקרה של הידבקות במחלה עקב אירוע שארע בעבודה חשוב לפנות לטיפול רפואי קרוב ככל הניתן לאירוע, במקרים בהם הפנייה לטיפול רפואי נעשתה באיחור נוטה המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה.

אבטלה נכות ומה שבניהם

לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות

בימים בהם מילים כגון: פיטורין, אבטלה ומשבר כלכלי ממלאות את כותרות העיתונים, כולנו חוששים, עובדים רבים חוששים לאבד את ביטחונם הכלכלי ולהיפלט משוק העבודה, ניסיון העבר מלמד כי בתקופות אלו נכים ובעלי מוגבלויות עשויים להיות בין הראשונים להיפגע.

בנוסף מספרת לבנת פורן, קבלת הודעת פיטורין היא אירוע קשה לכל עובד אך עבור חלק קטן מדובר באירוע שילווה אותם לכל חייהם ועשויי לגרום לנזק פיזי ונפשי. בשנים האחרונות טיפולנו במספר מקרים בהם עקב הודעת פיטורים עובד לקה בלבו, עבר אירוע מוחי ואף פיתח תגובה נפשית במקרה שסיבת הפיטורין התבססה על האשמות שווא. עובדים אלו הוכרו כנפגעי עבודה.

הגידול באבטלה עלול לגרום לנכים לשוב למעגל הגמלאות והעוני –

קצבת נכות ממוצעת עומדת כיום על כ-2,500 ₪, כידוע מרבית המשפחות המתקיימות רק מקצבאות נמצאות מתחת לקו העוני וסובלות ממצוקה כלכלית, פיזית ונפשית. קצבת הנכות איננה יכולה לכלכל אדם יחיד ובטח שלא משפחה שלמה.

כמי שגדלה בקיבוץ והתחנכה על יסודות סוציאליסטיים אני מאמינה בחשיבות העבודה ליצירת חברה יצרנית ולא פחות מכך אני מאמינה בתרומתה של העבודה ליצירת תחושת הערך העצמי של היחיד. בייחוד אצל בעלי מוגבלויות להשתלבות בשוק העבודה השפעה מכרעת על הצלחתם להשתלב בחברה.

בשנים האחרונות חל שינוי תפישתי ומעשי בחוק הביטוח הלאומי שכותרתו "עידוד יציאת נכים לעבודה" ומקורו בהמלצת וועדת לרון ולפיו נכים שהשתלבו בעבודה ומשתכרים לא תישלל זכאותם לגמלת נכות אך כן יתבצע קיזוז מקצבתם באם שכרם יעלה על השכר הקבוע בחוק אך באופן שתמיד הכנסתם תגדל עם יציאתם לעבודה. שינוי חיובי של גידול מספר הנכים המשתכרים עלול להיבלם פשוט מאחר ובשוק בו הביקוש גדול מההיצע יהיו אלו בעלי המוגבלויות שיפגעו. עתידו של שינוי חשוב זה אשר הוציא נכים ממעל העוני עלול להיחרץ בעקבות המשבר הנוכחי.

הודעת פיטורין כפגיעה בעבודה –

קבלת הודעת פיטורים עבור חלק מהעובדים היא אירוע קשה וטראומטי, תחושת חוסר הוודאות לגבי הביטחון הכלכלי המלווה לעיתים בתחושת השפלה ולעיתים אף מלווה בהאשמות שווא של עובדים עלולה לגרום למתח נפשי ותגובות פיזיות נלוות כגון: אירוע לב, אירוע מוחי, טראומה נפשית ועוד.

עובד אשר סבל מאחת התופעות הנ"ל יוכל לפנות לביטוח לאומי בבקשה להכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה. משמעות ההכרה היא כי אותו עובד עשוי לקבל גמלה בשיעור של כ 75% משכרו ועד כ-31,000 ₪ לחודש.

הקושי במקרים אלו הוא הוכחת הקשר בין המצב הרפואי ואירוע הפיטורין, מתארת לבנת פורן, לאחרונה טיפלנו בעובד במערכת החינוך שהואשם ללא עוול בכפו כי הטריד מינית תלמידה. תחושת ההשפלה וחוסר האונים אשר ליוו את חקירתו במשטרה ועל ידי משרד החינוך הותירו בו נזק נפשי לשארית חייו. במשך חודשים לא יצא מביתו מחשש תגובותיהם של שכניו ומכריו. גם לאחר שזוכה מכל אשמה לא הצליח לשוב לעבודה מאחר וכל אינטראקציה עם תלמידים ומורים החמירה את מצבו. כתוצאה מטיפולנו הוא מקבל מידי חודש גמלה בשיעור של כ-3,000 ₪ לחודש.

במקרה אחר מספרת לבנת פורן, עובד בית חולים אשר פוטר לאחר ניסיונו להציף כשלים של המערכת בה עבד ושקע בדיכאון קשה מקבל כיום כ-7,000 ₪ לחודש וזאת על אף ששב למעגל העבודה לא באותו המקום.

 


TwoDiv