מכתב תודה מרגש שקיבלה לירון רונן הנהדרת, מנהלת לקוחות במרכז למימוש זכויות רפואיות

שלום לירון היקרה,

נכון, זה לא היה מובן מאליו. נכון, מראש ידענו שאולי לא…
וגם, אמרתי שאני לא רוצה טובות: "אם מגיע לי אני מבקש לקבל, אם לא מגיע לי- אל תתני לי דבר"

והנה פגשתי במשרד של לבנת
את המלאך שירד משמיים…
והוא היה בדמות אישה…
תחילה, רווקה
אחר כך, נשואה
והיום שוכן בקרבה צאצא…

(מה? כל כך הרבה זמן היינו בקשר???)

ולכל אורך הדרך,
מוועדה אחת לשנייה, זכיתי לליווי האישי – זה שלא תיארתי לעצמי שאקבל.
והיו (בלי עין הרע) 6 או 7 וועדות…
וזה לקח זמן…

ידוע שלי יש סבלנות – אבל מה שמפליא שלך הייתה סבלנות אלי.
סבלנות אין קץ.

והנה – התוצאה הייתה משביעת רצון לכולם: 92 אחוזי נכות לצמיתות.

ובזכותך אזכה:
להחזרי כספים מאוד מכובדים;
ולזכויות שונות שבשורה התחתונה הן הנחות כספיות.

אבל מעל לכל:
לא הכסף הוא העיקר (למרות שבהיעדרו קשה הרבה יותר)
העיקר הוא שלא חשבתי מעולם שתיפול לידי הזכות לפגוש ולהכיר מלאך.
זכיתי!!!

ועל כל אלה אני מבקש להודות.
את החיבוק הגדול הענקתי לך היום.
מכל הלב ומעומק הנשמה.

קבלי את הערכתי העמוקה

שלך, טוביה

לבנת פורן 7

שנה טובה

השנה החדשה עוד מעט כבר כאן; וזוהי הזדמנות נפלאה לאחל כמובן; שתהיה שנה מלאה בהצלחה, מימוש והגשמה; שתהיה שנה של בריאות בגוף ובנשמה; שנה של אושר, צחוק ומלא אהבה; ופשוט שתהיה שנה טובה!
באהבה, לבנת פורן וצוות המרכז למימוש זכויות רפואיות.

לבנת פורן

סיפור הצלחה של לקוח

רצינו לשתף אתכם בסיפור הצלחה נוסף של אחד הלקוחות שלנו- והפעם שרון (שם בדוי), בת 30 ממרכז הארץ, סובלת מהפרעת קשב וריכוז משמעותית:

אני עובדת כסייעת במעון מספר מצומצם של שעות בשבוע בגלל הפרעת קשב וריכוז משמעותית שיש לי. אני מתקשה להתרכז בשיחה ולעתים יש צורך לחזור על אותם דברים מספר פעמים על מנת שאצליח להבין. בנוסף לזה, לפעמים מתפתח גמגום, ירידה ניכרת בשמיעה ועייפות ניכרת. ביצוע כל מטלה לוקח זמן רב, ולכן ברוב מקומות העבודה בהן ניסיתי להשתלב- פוטרתי כתוצאה מאי עמידה בזמנים וביעדים. מגיל 25 פניתי אינסוף פעמים לביטוח לאומי בבקשה לקבל קצבת נכות כללית עקב מוגבלותי. בכל אותן פעמים נעניתי בדחייה. הגעתי ללבנת פורן מיואשת לחלוטין ומותשת. בעזרת סיוע וליווי של הצוות המקצועי אושרה לי קצבת נכות לצמיתות בשיעור 60% ואני מקבלת בכל חודש קצבה בסך 2,500 ₪ שבלעדיה לא הייתי מצליחה להסתדר בכוחות עצמי.

לבנת פורן 5

מכתב תודה מרגש שקיבלה טניה סבלוב, מנהלת לקוחות במרכז

רק רצינו לשתף אתכם במכתב תודה מרגש שקיבלה טניה סבלוב, מנהלת לקוחות במרכז למימוש זכויות רפואיות.

לבנת פורן 3

שיקום מקצועי

רבים אינם מודעים לכך שנוסף על הקצבאות שמשלם הביטוח הלאומי לאוכלוסיית הנכים, הוא גם מסייע להם בשיקום מקצועי. שיקום מקצועי נועד לסייע לזכאים לשיקום שנפלטו משוק העבודה או לחסרי ניסיון תעסוקתי להשתלב בשוק העבודה באמצעות הכשרה מקצועית. תהליך השיקום כולל: אבחון, הכוונה וייעוץ בבחירת מקצוע, הכשרה מקצועית, השלמת השכלה ולימודי השכלה גבוהה.

הזכאים לשיקום מקצועי:

-  מי שנפגע כושרו לעסוק בעבודתו הנוכחית או עבודה מתאימה אחרת, ונקבעה לו נכות רפואית כדלקמן: לצורך נכות כללית- 20% ומעלה, לצורך נפגעי עבודה- 10% ומעלה.

-  בני/ בנות זוג של נכים קשים שאינם ברי שיקום. במקרה זה תיבחן האפשרות להעביר את הזכאות לשיקום לבן/ בת הזוג.

- מקבלי גמלת שארים.

- נפגעי איבה.

בקביעת הזכאות לשיקום מקצועי יש להתייחס למספר גורמים: ראשית יש לבחון האם הנכה מתאים לשיקום מקצועי (על פי יכולות אישיות, השכלה קודמת ומוטיבציה להשתקם). לאחר מכן יש לבחון האם עקב הליקויים הרפואיים הנכה אינו מסוגל לעסוק בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת. במקרה כזה ייתכן והנכה זקוק להכשרה מקצועית כדי לחזור לעבודתו או להשתלב בעבודה אחרת.

השאלה המרכזית הנשאלת היא האם במידה והנכה יפסיק לעבוד במקום עבודתו הנוכחי הוא יוכל להשתלב במקום עבודה חדש. עצם העובדה שנכה עובד או איננו עובד איננה מצביעה על יכולת השתכרותו בפועל.

במהלך שיקום מקצועי זכאי הנכה להטבות נוספות: תשלום דמי שיקום, תשלומי מקדמה ותשלומים נוספים על פי הצורך כגון: ציוד לימודים, נסיעות, סיוע בדיור ועוד.

דמי השיקום גם לגבי נכות כללית וגם לגבי נפגעי עבודה יחושבו לפי זכאות לקצבה בשיעור 100%.

נכים המקבלים קצבת נכות כללית ועוברים שיקום מקצועי ימשיכו לקבל את קצבת הנכות באופן שוטף.

כדאי לדעת…

- מדי שנה כ-3,700 נכים כללים עוברים תהליך של שיקום מקצועי מטעם המוסד לביטוח לאומי. נכים אלה משתלבים בשוק העבודה וממשיכים לקבל קצבת נכות כללית.

- מדי שנה עוברים שיקום מקצועי כ-10,000 אנשים שנקבעה להם נכות, 70% מתוכם משתלבים בשוק העבודה.

-  בשנת 2011 כ-71% מהאנשים שסיימו בהצלחה תוכנית שיקום הצליחו להשתלב בשוק העבודה!!!

כיצד נבדק אובדן כושר עבודה?

בדיקת אובדן כושר עבודה נועדה להעריך האם אדם שחלה או נפצע יכול לחזור לעבודתו. לצורך הבנת הנושא יש להתייחס לשני מושגים בסיסיים:

  1. נכות רפואית: לפי התקנות של המוסד לביטוח לאומי, לכל מחלה או ליקוי גופני מוגדרים אחוזי נכות. אם אדם סובל ממספר מחלות, לכל מחלה ייקבע אחוז נכות בנפרד ובסוף ייעשה שקלול של כל אחוזי הנכות שנקבעו עבור כל המחלות.
  2. נכות תפקודית: מבטאת את הפגיעה שנגרמה עקב הנכות הרפואית. הנכות הרפואית בודקת האם נפגע כושר עבודתו של האדם עקב ליקוייו הרפואיים.

במידה ואדם לא מסוגל לחזור לעבודתו עקב בעיותיו הרפואיות הרי שהוא נמצא במצב של אובדן כושר עבודה. הערכת כושר עבודה, כמו תחומים שונים ברפואה, אינו מדע מדויק. בהליך קבלת ההחלטה בעניין אובדן כושר עבודה יש להתייחס למספר גורמים, כגון: גיל, השכלה ואופי העיסוק, עוד כדאי לבדוק האם יש כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה במסגרת חברת ביטוח או קרן פנסיה.

כאשר אדם מגיע לרופא המשפחה שלו עקב בעיה רפואית המגבילה אותו בעבודה, סביר להניח שהרופא ימליץ לו על חופשת מחלה למספר ימים או שבועות. בתום חופשת המחלה אמור האדם לחזור לעבודתו. כאשר מדובר על תקופות ארוכות יותר של חופשת מחלה (מעל שלושה חודשים) יופנה החולה לרופא תעסוקתי מטעם קופת החולים על מנת שזה יקבע לו אובדן כושר עבודה. אדם שאיננו מועסק לא יופנה למרפאה תעסוקתית.

כאשר אדם סובל ממחלה קשה כמו סרטן, אי ספיקת כליות קשה וכד', ההחלטה לגבי כושר עבודתו של החולה היא פשוטה יחסית. כאשר אדם סובל מליקויים רפואיים המגבילים באופן חלקי את עבודתו, יש לבחון את ההחלטה בעניין כושר עבודתו יותר לעומק ולבחון גורמים שונים כמו אופי העבודה (פיזית או משרדית), היקף שעות העבודה (משרה מלאה או משרה חלקית), שכרו של העובד והשכלתו. הרופא יכול להמליץ על אובדן כושר עבודה זמני (לדוג': למשך שנה בלבד), אובדן כושר עבודה חלקי (לדוג': יכול לעבוד רק 5 שעות ביום) או אובדן כושר עבודה מלא ולצמיתות.

כשבוחנים מצב של אובדן כושר עבודה, רצוי מאוד להבין מעבר לגורמים שצוינו לעיל, אם מדובר באדם שכלל לא עובד מדוע הפסיק לעבוד? (האם עקב בעיות רפואיות או עקב צמצומים במקום בו עבד), מה הוא עושה במהלך כל היום? מה התוכניות שלו לעתיד? (אולי מעוניין לחזור ולהשתלב בשוק העבודה…), האם קיימת אופציה לעשות הסבה מקצועית? ועוד.

כדאי לזכור כי מי שאיבד את כושר עבודתו עשוי להיות זכאי לגמלאות ו/או קצבאות בגין אובדן כושר עבודה.

שירותים מיוחדים:

למי ניתנת הזכאות?

  1. אדם  עד גיל פרישה הזקוק לעזרה של אדם אחר בפעולות היום- יומיות  (כגון: רחצה, לבישה, אכילה, ניידות בבית ושליטה על סוגרים).
  2. מי שזקוק להשגחה מתמדת למניעת סכנת  חיים לעצמו או לאחרים.
  3. מטופל בדיאליזה פעמיים בשבוע לפחות.
  4. מי שעבר השתלת איבר / מח עצם מתורם  זר- זכאי למשך שנה מיום ההשתלה (השתלת מח עצם עצמי- זכאי לחצי שנה מיום ההשתלה).
  5. עיוור שנקבעה לו נכות בשיעור 90%  ומתגורר לבדו או עם בן זוג עיוור / עיוור שנקבעה לו נכות בשיעור 90% וגם סובל מליקוי שמיעה בגינו נקבעה לו נכות בשיעור 50%.
  6. מי שעובר טיפולים אונקולוגיים- זכאי למשך חצי שנה מתחילת הטיפולים או עד תום הטיפולים (המאוחר מבין השניים). החל מינואר 2013 הביטוח הלאומי שינה את הנחיותיו לבדיקת זכאותם של חולים אונקולוגיים לשירותים מיוחדים. השינוי מאפשר קביעת זכאות לשירותים מיוחדים  בשיעור 50% ללא נוכחות ובהסתמך על הטיפול אותו הם מקבלים ולא על פי בחינת יכולתם התפקודית.

שיעורי הגמלה:

גמלה בשיעור 50%: למי שזקוק לעזרה רבה בעשיית רוב פעולות היום- יום או שזקוק להשגחה מתמדת- 1,075 ₪.

גמלה בשיעור 105%: למי שזקוק לעזרה רבה בעשיית כל פעולות היום- יום ברוב שעות היממה- 2,256 ₪.

גמלה בשיעור 175%: למי שתלוי לחלוטין באדם אחר בעשיית כל פעולות היום- יום בכל שעות היממה- 3,761 ₪.

צבי (שם בדוי) ,בן 60, סובל ממכלול בעיות רפואיות כגון: סכרת, אי ספיקת כליות, שומנים בדם ובעיות אורטופדיות. בשנת 2007 לקה באירוע מוחי שגרם לאובדן ראייה. מאז חלה התדרדרות במצבו הרפואי והוא מתקשה מאוד בביצוע פעולות יומיומיות: צבי זקוק לסיוע ברחצה- אשתו מכניסה אותו למקלחת ומסבנת אותו, הוא לא מסוגל להוציא לעצמו צלחת מהמיקרוגל או להכין לעצמו אפילו סנדביץ', לא מסוגל לסגור כפתורים של מכנסיים או חולצה ולא יכול לחלוץ  או לנעול נעליים וללבוש גרביים, בנוסף לכך, מאז האירוע המוחי צבי לא שולט על הסוגרים.

צבי הגיש תביעה לביטוח לאומי לקצבת שירותים מיוחדים ונדחה בטענה כי "אינו תלוי בעזרה רבה ברוב שעות היממה". הוא פנה למרכז למימוש זכויות רפואיות של לבנת פורן, ושם בסיוע וליווי של הצוות המקצועי הצליח לקבל לבסוף את קצבת השירותים המיוחדים המגיעה לו. כיום צבי מקבל קצבה חודשית בסך 2,256 ₪.

תחלואה בקרב עובדי מעבדה והכרה כנפגע עבודה

בעידן המודרני פועלות מעבדות רבות בהן נבדקים בתנאים מבוקרים מחקרים, ניסויים ובדיקות מעקב אחרי זוויות רבות של חיינו. החל במעבדות כימיות בהן מתבצעות בדיקות של איכות הסביבה, מזון, קוסמטיקה ועוד וכלה במעבדות ביולוגיות ורפואיות בהן נערכות בדיקות של רקמות ונוזלי גוף כגון: דם ושתן.

סיכונים רבים טמונים בעבודתם של עובדי המעבדות הנ"ל, עבודתם כרוכה בחשיפה לחומרים כימיים רבים אשר משמשים לביצוע הבדיקות, לנגיפים ביולוגיים של מחלות מדבקות  וכן לנזקי קרינה.

עובדי מעבדות רבים אינם מודעים לסיכונים הכרוכים בעבודתם וגם אלו שאובחנו כסובלים מחלה על רקע עבודתם לרוב אינם מודעים לזכאותם לפיצוי על פי חוק הביטוח הלאומי כנפגעי עבודה.

ננסה לסקור בקצרה את סוגי הפגיעות והמחלות אשר עשויות לזכות בפיצוי כנפגעי עבודה, אך לפני כן נציין כי במקרה של נכות לרוב זכאות כנפגע עבודה תיטיב עם העובד לעומת גמלאות אחרות המשולמות מכוח חוק הביטוח הלאומי וזאת מאחר ובמקרה זה משולמות הגמלאות כנגזרת של השכר של העובד ולא על פי סכומים מינימאליים הקבועים בחוק.

1.      עלייה בסיכון לחלות בסרטן שד, מלנומה ולימפומה

מחקרים שחלקם נערכו בארץ מצביעים על קשר בין מספר סוגי סרטן לבין עבודה במעבדות של בתי חולים, קופות חולים ומעבדות מחקר ופיתוח באוניברסיטאות ובמפעלים. עפ"י המוסד לבטיחות וגהות תחלואת הסרטן בקרן עובדי מעבדות הינה בשיעור של פי 1.3 עד פי 4.5 לגבי סוגי סרטן שונים באוכלוסיות מסוימות.

לגבי סרטן השד נמצא עודף תחלואה בקרב עובדות מעבדה אשר עבדו למעלה מ-20 שנה בעיקר במעבדות של קופות החולים ובתי חולים.

לגבי לימפומה מדובר בסוג לימפומה שאינה הודג'קין אשר ידועה כעשויה להיגרם על רקע חשיפה לחומרי הדברה וחשיפה לזיהומים.

לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות, חולה סרטן אשר נמצא בטיפולים אונקולוגיים ואיננו מוכר כנפגע בעבודה עשוי לקבל קצבה בסך של כ-2,600 ₪ לעומתו אדם אשר מוכר כנפגע בעבודה עשוי לקבל קצבה חודשית בהתאם לשכר אותו הרוויח ועד מקסימום של כ-31,000 ₪ לחודש.

2.      גירויים בעור, אלרגיות ופגיעה בריאות

חומרים כימיים ואורגניים רבים ידועים כעשויים לגרום לתופעות אלרגיות כגון: גירויים בעור, אלרגיה, ודלקות בדרכי הנשימה. תופעות אלו לרוב נחשבות לתופעות "קלות" אשר חולפות כאשר החשיפה לחומר אשר גרם להופעת התופעה נפסקת. אולם במקרים אחרים עשויות תופעות אלו להפוך לקשות וקבועות. לדוגמא: פרופ' אשר עבד שנים רבות במעבדות מחקר עם עכברים וחולדות ופיתח אלרגיה לחיות אלו, סובל מאסטמה קשה על רקע עבודתו הכוללת חשיפה הממושכת לעכברים, כתוצאה מהאסטמה תפקוד ריאותיו נפגע. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה וכיום הוא מקבל גמלה חודשית בסך של 10,000 ₪, בנוסף קיבל מענק חד פעמי בסך של כ-200,000 ₪ בגין גמלאות רטרואקטיביות.

לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות מסבירה, מדובר בסיפור הצלחה העובד מקבל גמלה חודשית מביטוח לאומי לשארית חייו.

מאחר העובד ופנה אלינו רק בשנת 2011 הוא קיבל פיצוי רק משנת 2010 בעוד מחלתו אובחנה עוד בשנות ה-90. חשוב לדעת כי יש לפנות לביטוח לאומי קרוב ככל הניתן למועד גילוי המחלה מאחר וביטוח לאומי ישלם גמלה רק עבור 12 החודשים שקדמו למועד הפנייה אליו.

3.      פרקינסון על רקע תעסוקתי –

רבים אינם יודעים אך על פי מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות הוכח כי מחלת הפרקינסון יכולה להיגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים.

מי שנחשף בעבודתו לחומרים מסוג זרחנים אורגניים, חומרי הדברה, סוגי דלקים, מטיל ברומיד, סינוזין ואטרזין, חומרים זרחניים וכו' וחלה בפרקינסון יתכן ויוכל להיות מוכר כנפגע עבודה.

הדרך לקבלת ההכרה כנפגע עבודה איננה פשוטה, השלב הראשון הוא הוכחת הקשר הסיבתי בין אופי העבודה עפ"י סוגי החשיפה לחומרים השונים ובין המחלה, השלב השני הוא קביעת דרגת הנכות ע"י וועדה רפואית, הוועדה תקבע מהו שיעור הנכות ממנו ייגזר גובה הפיצוי החודשי.

אם חס וחלילה נפטר עובד עקב מחלה שהוכרה כפגיעה בעבודה יוכלו יורשיו לקבל פיצוי חודשי בגובה של כ- 60% משכרו של הנפטר.

לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות, עד היום טיפלנו בעשרות מקרים של חולי פרקינסון אשר הוכרו כנפגעי עבודה, בניהם דר' לכימיה שמקבל כ-16,000 ₪ מביטוח לאומי מידי חודש עובד תעשיה שעסק בהרצת מנועים שמקבל כ-12,000 ₪ מביטוח לאומי מידי חודש.

4.      מחלות מדבקות

בין הסכנות בעבודה במעבדות ביולוגיות ורפואיות בהן נבדקות דגימות של תרביות תאים, ונוזלי גוף (כגון: דם ושתן) היא הידבקות במחלות מדבקות, חיידקים ונגיפים עלולים לחדור לגוף דרך דרכי הנשימה, העור וריריות העיניים.

בין המחלות הנמצאות בקבוצת המחלות המדבקות, מחלות אקוטיות אשר חולפות בדר"כ לאחר זמן קצר יחסית, כגון: זיהומים בדרכי הנשימה, מחלות של מערכת העיכול ומחלות כרוניות מהן יסבול העובד לשארית חייו כגון: איידס, צהבת ועוד.

על פי מחקרים שונים, דקירות מחטים נמצאות במקום הראשון בין הגורמים לתאונות במעבדה ומהוות כ- 25% ממקרי התאונות בקרב עובדי בריאות בבתי חולים אשר הייתה להם חשיפה לנוזלי גוף.

לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות, במקרה של הידבקות במחלה עקב אירוע שארע בעבודה חשוב לפנות לטיפול רפואי קרוב ככל הניתן לאירוע, במקרים בהם הפנייה לטיפול רפואי נעשתה באיחור נוטה המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה.

אבטלה נכות ומה שבניהם

לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות

בימים בהם מילים כגון: פיטורין, אבטלה ומשבר כלכלי ממלאות את כותרות העיתונים, כולנו חוששים, עובדים רבים חוששים לאבד את ביטחונם הכלכלי ולהיפלט משוק העבודה, ניסיון העבר מלמד כי בתקופות אלו נכים ובעלי מוגבלויות עשויים להיות בין הראשונים להיפגע.

בנוסף מספרת לבנת פורן, קבלת הודעת פיטורין היא אירוע קשה לכל עובד אך עבור חלק קטן מדובר באירוע שילווה אותם לכל חייהם ועשויי לגרום לנזק פיזי ונפשי. בשנים האחרונות טיפולנו במספר מקרים בהם עקב הודעת פיטורים עובד לקה בלבו, עבר אירוע מוחי ואף פיתח תגובה נפשית במקרה שסיבת הפיטורין התבססה על האשמות שווא. עובדים אלו הוכרו כנפגעי עבודה.

הגידול באבטלה עלול לגרום לנכים לשוב למעגל הגמלאות והעוני –

קצבת נכות ממוצעת עומדת כיום על כ-2,500 ₪, כידוע מרבית המשפחות המתקיימות רק מקצבאות נמצאות מתחת לקו העוני וסובלות ממצוקה כלכלית, פיזית ונפשית. קצבת הנכות איננה יכולה לכלכל אדם יחיד ובטח שלא משפחה שלמה.

כמי שגדלה בקיבוץ והתחנכה על יסודות סוציאליסטיים אני מאמינה בחשיבות העבודה ליצירת חברה יצרנית ולא פחות מכך אני מאמינה בתרומתה של העבודה ליצירת תחושת הערך העצמי של היחיד. בייחוד אצל בעלי מוגבלויות להשתלבות בשוק העבודה השפעה מכרעת על הצלחתם להשתלב בחברה.

בשנים האחרונות חל שינוי תפישתי ומעשי בחוק הביטוח הלאומי שכותרתו "עידוד יציאת נכים לעבודה" ומקורו בהמלצת וועדת לרון ולפיו נכים שהשתלבו בעבודה ומשתכרים לא תישלל זכאותם לגמלת נכות אך כן יתבצע קיזוז מקצבתם באם שכרם יעלה על השכר הקבוע בחוק אך באופן שתמיד הכנסתם תגדל עם יציאתם לעבודה. שינוי חיובי של גידול מספר הנכים המשתכרים עלול להיבלם פשוט מאחר ובשוק בו הביקוש גדול מההיצע יהיו אלו בעלי המוגבלויות שיפגעו. עתידו של שינוי חשוב זה אשר הוציא נכים ממעל העוני עלול להיחרץ בעקבות המשבר הנוכחי.

הודעת פיטורין כפגיעה בעבודה –

קבלת הודעת פיטורים עבור חלק מהעובדים היא אירוע קשה וטראומטי, תחושת חוסר הוודאות לגבי הביטחון הכלכלי המלווה לעיתים בתחושת השפלה ולעיתים אף מלווה בהאשמות שווא של עובדים עלולה לגרום למתח נפשי ותגובות פיזיות נלוות כגון: אירוע לב, אירוע מוחי, טראומה נפשית ועוד.

עובד אשר סבל מאחת התופעות הנ"ל יוכל לפנות לביטוח לאומי בבקשה להכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה. משמעות ההכרה היא כי אותו עובד עשוי לקבל גמלה בשיעור של כ 75% משכרו ועד כ-31,000 ₪ לחודש.

הקושי במקרים אלו הוא הוכחת הקשר בין המצב הרפואי ואירוע הפיטורין, מתארת לבנת פורן, לאחרונה טיפלנו בעובד במערכת החינוך שהואשם ללא עוול בכפו כי הטריד מינית תלמידה. תחושת ההשפלה וחוסר האונים אשר ליוו את חקירתו במשטרה ועל ידי משרד החינוך הותירו בו נזק נפשי לשארית חייו. במשך חודשים לא יצא מביתו מחשש תגובותיהם של שכניו ומכריו. גם לאחר שזוכה מכל אשמה לא הצליח לשוב לעבודה מאחר וכל אינטראקציה עם תלמידים ומורים החמירה את מצבו. כתוצאה מטיפולנו הוא מקבל מידי חודש גמלה בשיעור של כ-3,000 ₪ לחודש.

במקרה אחר מספרת לבנת פורן, עובד בית חולים אשר פוטר לאחר ניסיונו להציף כשלים של המערכת בה עבד ושקע בדיכאון קשה מקבל כיום כ-7,000 ₪ לחודש וזאת על אף ששב למעגל העבודה לא באותו המקום.

 

פעולה ראשונה במאמץ לשיפור הוועדות הרפואיות

חברים יקרים,

היום אנחנו מתחילים את המאמץ הממוקד שלנו, כדי להבטיח שהביטוח הלאומי יביא לשיפור היחס בוועדות הרפואיות.

כפי שאמרנו לכם, המאמץ יכיל מספר פעולות אינטרנט, כשבכל אחת נשלח כולנו אימיילים ופקסים לאחד ממקבלי ההחלטות הרלוונטיים, ונפציר בו לפעול לתיקון המצב.

הראשונה שנפעל מולה היא ירונה שלום, מנהלת אגף הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי.

כתובת האימייל של הגברת שלום היא: yaronas@nioi.gov.il,

מספר הפקס במשרדה:  02-6525038

(ניתן לשלוח פקס בחינם באמצעות האתר הבא: http://www.freefax.co.il/upload-fck.php)

ניסחנו עבורכם פניה אפשרית לגברת שלום. אתם מוזמנים להשתמש בה כמות שהיא, או לשנות אותה כרצונכם. העיקר שהגברת שלום תקבל כמה שיותר פניות בימים הקרובים.

——

נוסח מוצע לאימייל:

לכבוד ירונה שלום, מנהלת אגף הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי

גברת שלום היקרה,

אני פונה אלייך כמי שאחראית על הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי. כידוע לך, רבים מהפונים לוועדות הללו זוכים ליחס שאינו ראוי. חלק מהרופאים מזלזלים בפונים, מעליבים אותם ואינם מעניקים יחס הולם לטענות הרפואיות שלהם.

הפתרון לבעיה הכאובה הזו פשוט. הפעלת מנגנון משוב, שיאפשר לפונה לוועדה לדווח על היחס אותו קיבל, יעזור לאתר את המקרים בהם ניתן יחס לא הולם, ולדאוג לכך שהדבר לא יישנה.

להבנתי, במוסד לביטוח לאומי קיימת נכונות עקרונית ליישם את מנגנון המשוב ולשפר את היחס הניתן לאזרחים. כאחראית הישירה על עבודת הוועדות, אני מפציר בך לקדם את הפתרון הזה ולהביא את המצב המחפיר הנוכחי לסיומו לאלתר. אם ישנו פתרון מוסכם, אין סיבה שאנשים ימשיכו לסבול לשווא.

אשמח לתגובה,

(שם השולח)


TwoDiv